מהר"ם על חולין ל״ד

1 בד"ה ד"ה אף אני כו' אלא באוכל של תרומה וכו' ומדקאמר רבה בר בר חנא דאותביה ר"א לרבי יהושע וכו' ש"מ הא דקתני במלתיה דר"י וכו'. ר"ל דאם היה פירושו שלא בא כ"א ליתן טעם לדבריו שאמר שאוכל שלישי שני ולומר שזה יתכן בחולין שנעשו על טהרת תרומה ומפני שטהרות של תרומה טמאה היא אצל קודש דא"כ כיון שכבר מפורש טעמו של ר"י בדבריו דלעיל מאי מותיב ליה ר"א שלישי שני למה וא"ל שמה שאמר ר"י במלתיה בחולין שנעשו על ט"ת הוי פירושו לא מיבעיא חולין שנעשו על טהרת קדש אלא אפי' על טהרת תרומה כמו שפירש עולא דהשתא שפיר מותיב ליה ר"א שלישי שני למה דא"כ לא יתיישב מה שהשיב לו ר"י אף אני לא אמרתי וכו' דמשמע שר"ל אף אני כשאני אמרתי לעיל רמזתי בדברי שאין דברי אמוראים אלא דוקא בחולין שנעשו על טהרת תרומה ואי הוי דלא מיבעיא קאמר אינו מרומז בלל בדבריו דדוקא בחולין שנעשו על טהרת תרומה קאמר דהא אדרבה דלא מיבעיא קאמר אלא ודאי דרבה בב"ח ס"ל דהא דקתני במלתיה דר"י בחולין שנעשו על טהרת תרומה הוי פירושו באיזה חולין תמצא שלישי בחולין שנעשו על טהרת תרומה דוקא ולכך מותיב ליה שפיר ר"א והוא השיב לו אף אני לא אמרתי וכו' שהרי אמרתי שאין דברי אמורים אלא בחולין שנעשו על טהרת תרומה דוקא ודו"ק נ"ל:

2 בתוס' ד"ה מאן חבריא וכו' והגמרא הוא דמסיים ודלא כרבי יהושע. ר"ל וזו היא סברת רבה בב"ח ולכך קאמר עולא בתר הכי חבריא אמרין וכו' ר"ל דאינהו מפרשים דברי רבי אלעזר ארבי יהושע דשני לעיל דמתניתין איירי בחולין שנעשו על טהרת הקדש דר"ל דלא כרבי יהושע ואנא אמינא דאין כוונת ר"א כן אלא שכוונתו דמתניתין אתיא אף כר"י:

3 ד"ה ואוכל עד דאכיל חצי פרס וכו'. עיין בפ"ק דשבת דף י"ד בתוס' ד"ה זימנין דאכל אוכלין טמאים וכו' ושם מבואר בתוספות דשני גזירות גזרו מתחלה גזרו על אכילת פרס של אוכלי טמאים שתפסול הגויה ואח"כ גזרו בי"ח דבר שאפי' באוכל כביצה אוכלין טמאים יפסול התרומה וקדשים עיין שם:

4 ברש"י ד"ה הראשון שבחולין טמא ומטמא תרומה וכו' הב' שבחולין פוסל את התרומה. כל זה פרש"י ללשון ב' דלקמן דאיירי בחולין גרידא אבל ללשון ראשון דאיירי בחולין שנעשו על טהרת תרומה לא אצטריך לזה דנוכל לפרש דראשון עושה שני באותן חולין בעצמן וכן השני פוסל הג' וכלל העולה מתרי לשונות דפרש"י דללשון ראשון שאיירי בחולין שנעשו על טהרת תרומה איירי שכבר נגע השלישי בשני ונפסל קודם שנדמע בו התרומה ולכך ליכא לפרושי קושית הגמרא דפריך ספינן ליה וכו' אלא בזה האופן ר"ל כיון דבאכילת השלישי נפסל גופו מלאכול תרומה היאך מותר לאכול התרומה המדומעת בתוכו ומשני דליכא כזית בכדי אכילת פרס ולכך מותר לאכול אע"ג שנפסל גופו והקשה על זה רש"י דמ"מ אינו מתורץ היאך ספינן ליה האי שלישי שנפסל הואיל ופוסל את גופו דאינו מתורץ זה לפי התירוץ וללשון שני איירי בחולין גרידא שלא נעשו על טהרת תרומה אלא הואיל ונדמע בתוך אותו השלישי תרומה קודם שנגע בשני ע"כ בטהרת תרומה בעי למיכליה ולכך נעשה שלישי ופריך אי אמרת שלישי פוסל גופו לתרומה היאך ספינן ליה להאי כהן מידי דפוסל גופו ומשני דליכא ביה אכילת פרס הלכך לא נעשה על טהרת תרומה כלל והוו חולין גרידא ולא נעשה כלל שלישי ולא קרי ליה שלישי אלא משום דהוי מגע שני כמו שפירשו התוספות אלא שלפי לשון זה הקשו התוספות דלפי ס"ד דמקשה דאית ביה כזית בכדי אכילת פרס א"כ בלא מלתיה דעולא תקשה ליה דהיאך נאכל דהא תרומה טמאה קאכיל דכיון שהיתה התרומה מדומעת בו קודם שנגעה בשני א"כ כשנגעה בשני נטמאת התרומה שבתוכו ולכך פירשו דלעולם בחולין גרידא איירי ולא נתערבה בו תרומה עד אחר הנגיעה ואעפ"כ נעשה שלישי כיון שהיה בדעתו לערב בו תרומה צריך לשמרו על טהרת תרומה והוו חולין שנעשו על טהרת תרומה ולכך אית בהו שלישי: